יום ראשון, 29 ביוני 2008

בעקבות הכתבה בעיתן הארץ. יהודה בר שלום

בעקבות הכתבה בהארץ
רשם: יהודה בר שלום

הכתבה בעיתון הארץ עוררה הדים רבים, בעיקר חיוביים, ופנו אלינו הרבה מתעניינים, גם אנשים בעלי ניסיון באמנויות הלחימה. כתבה עיתונאית, טובה ככל שתהיה, לא יכולה לתת תמונה מלאה ומדויקת, וננסה כאן להתייחס לכמה סוגיות.

ראשית כל, ביקורתו העיקרית של הראדה סנסיי כלפי שוטוקאן היא לא כלפי שוטוקאן של היום, אלא כלפי הקראטה של פונקושי האב. סנסיי העדיף את הקראטה של הבן יושיטאקה וכן את הקראטה של אגמי ושל אוקויאמה. (עם השפעות של האייקידו של וושיבה) ברור לו שמסטרים מודרניים, כמו קנזאווה, נישיאמה, אושימה, קסה , שיראי ואחרים, פתחו גם את הקראטה, כל אחד בהתאם להבנתו.

באשר לאנשי שוטוקאן JKA ואנשי קראטה תחרותי אחר שפונים אלינו, אנחנו לא עוסקים בתחרויות כלל. ׁ(נושא חשוב ביותר שהושמט בכתבה) איננו שוללים תחרויות, שכן זאת פעילות אנושית הקיימת בהרבה תחומים , אך אנו גורסים שהעיסוק בתחרויות מאוד פוגע בהתפתחות של קראטה כאמנות. עם זאת, ברור שאנו מודעים לכך שסגנון JKA וסגנונות תחרותיים אחרים מכשירים, מתוך המוטיבאציה של הניצחון, לוחמים גדולים ואמני קראטה גדולים. אין לנו התנגדות שאנשים יבקרו אצלנו וימשיכו לעסוק בתחרויות, אך תחרויות לא תתקיימנה תחת המטריה שלנו. ידוע לנו גם שבקרב קבוצות JKA רבות וקבוצות קראטה תחרותי אחר, אכן נשמר האיזון בין תחרויות לבין הוראת הקראטה כחינוך, כדרך. בעתיד אנו נפרסם כאן מאמרים על קראטה כחינוך, ואנו מזמינים אמנים משיטות שונות להציע חומרים.

באשר לסוגייה של הספירה בקיהון, שאותה אנו כמעט לא עושים, חבל שהוזכר העניין של המיליטאריזם היפאני וההשפעה של התרבות הגרמנית במלחמת העולם השנייה. הדברים הוצאו מהקשרם וכך נעלמה מהכתבה גם הסיבה החשובה ביותר: הראדה סנסיי גורס, שהטריגר בלחימה אמיתי הוא בדרך כלל טריגר ויזואלי, אז מדוע, הוא שואל, להשקיע שעות, ימים, חודשים ושנים להיענות לטריגר שהוא ווקאלי, כאשר היריב בדרך כלל נותן טריגר שהוא ויזואלי (ובדרגות גבוהות יותר, מעבר לזה)?

באשר לאנשים הבאים משיטות של אגרוף, פול קונטאקט וכך הלאה. השיטה שלנו, בהיותה אמנות לחימה, ובגלל הכניסה האיטית יחסית לשדה הלחימה, עלולה לתסכל את מי שהוא צעיר וחזק ורוצה להיות "עוד יותר קשוח". אך שיטות אלה הן בעינינו שיטות לחימה, ולא אמנויות לחימה. אנחנו לא נאיביים, ואנו לא מאמינים שלמסטר זקן בן 80 יש באמת כלים בלתי חדירים להתגבר בהסתברות של מאה אחוז על אלוף העולם בקיק בוקס או באגרוף שהוא בן 27, אך אלוף העולם והמסטר מחפשים משהו אחר, ומי שבא אלינו , חייב לשאול את עצמו: מה אני מחפש?

לסיכומו של עניין, שוטוקאי בישראל היא חלק ממשפחת אמנויות הלחימה. גישתנו היא פרגמאטית מאוד, בגלל אופיו החקרני של המסטר. זאת השיטה הטובה ביותר עבורנו, (כלומר, היא לא בהכרח השיטה הטובה ביותר עבור מישהו אחר) ואנחנו בטוחים שיש עוד הרבה שיטות בישראל ובעולם שהן הטובות ביותר עבור אלה העוסקים בהן. אנחנו נשמח שכמה אנשים טובים יבחרו לחקור איתנו את הדרך למשך זמן מה, ואנחנו תמיד נשמח ללמוד מאמנים משיטות אחרות החוקרים בצורה אחרת. אנחנו מאחלים הרבה הצלחה לאמני לחימה בישראל המחפשים בכנות וביושר את הדרך.

אין תגובות: