יום ראשון, 19 בספטמבר 2010

KDS ישראל על פי סנסיי הראדה ושיטות אחרות: שוטוקאן ושוטוקאי

KDS ישראל על פי סנסיי הראדה ושיטות אחרות: שוטוקאן ושוטוקאי

לעתים אנו נשאלים: איך KDS של הראדה סנסיי מתחבר/לא מתחבר לגישות אחרות, במיוחד בעולם של פונקושי, כלומר, שיטות שוטוקאן ושוטוקאי.

מעניין לציין, שהראדה סנסיי רואה את עצמו כמי שמלמד שוטוקאן, אבל שוטוקאן במובן של "המהפכה של שוטוקאן". הראדה סנסיי חש שהקראטה שאו-סנסיי (פונקושי האב) היה חסר בו משהו. מי שלדעתו חוללו את המהפכה היו בנו של פונקושי, ג'יגו, וכמובן סניורים כמו אגמי ואוקוימה. זו הייתה מהפכה, על פי סנסיי, ברמות של הבנה, טכניקה וגם אתיקה.

הראדה סנסיי היה ייחודי בכך שהוא האדם היחיד שבמשך שנה וחצי התאמן עם אגמי סנסיי במשך שלוש שעות כל יום, שבעה ימים בשבוע. בתום תקופה זאת, שהיוותה מהפכה עבורו, כאשר הוא נסע לברזיל, סנסיי נתן לו דרגת דאן 5. דרגתו הקודמת הייתה דאן 1 (מקרה ייחודי בהסטוריית הקראטה). הראדה סנסיי הוא המסטר היחיד החי היום שקיבל את דרגתו ישירות מסנסיי פונקושי. הראדה אמר לפונקושי, "כעת אפתח קראטה שוטוקאן יפאני בברזיל" אך סנסיי התעקש ואמר לו "לא, אתה תפתח קראטה ברזילאי, שבגלל השפעות תרבותיות יהיה שונה מכל קראטה אחר". המוטו הרב תרבותי הזה מנחה את סנסיי עד היום. בגלל השקעתו הרבה בקידום קראטה בתפיסה רב תרבותית, הוא קיבל לאחרונה תואר אצולה ממלכת אנגליה.

למרות שהוא רואה את עצמו כמורה שוטוקאן (במובן של שוטוקאן המשופר של גיגו , אוקיאמה ואגמי) הוא כיבד את הסניור שלו אגמי, שבחר בשם שוטוקאי, לאחר הפיצול סביב אירועים חסרי משמעות היום, הקשורים בהלווייתו של מסטר פונקושי.

שלב נוסף ומעניין בהתפתחות הקראטה של מסטר הראדה התחוללה בשנות ה70. בשנים אלה , אגמי סנסיי, בגלל סיבות בריאותיות, כבר לא יכל להתאמן. חלק מתלמידיו הכניסו שינויים רבים שנראו משונים , אבסטרקטיים ואף לא מציאותיים כלל (למשל, גרירת רגל אחורית). מאחר ואגמי סנסיי "עמד על הגדר" , הוא החליט לא לומר אם הוא בעד או נגד השינויים, החל הראדה סנסיי להמשיך את מחקרו לבד עם תלמידיו, וכך הוא עושה בארבעה העשורים האחרונים. מצער בעיניי הראדה סנסיי שהרוב המוחלט של אלה הקוראים לעצמם שוטוקאי, לפי דעתו, כלל לא יצא להם בעצם להתאמן עם אגמי ולהבין, "אחד על אחד", למה אגמי בעצם התכוון. נאה דורש ונאה מקיים, סנסיי מקפיד כל יום להתאמן עם תלמידיו הבכירים (כולם מסטרים בזכות עצמם) ולהמשיך לפתח את השיטה, גם כעת בגיל 82. תלמידיו, כאשר הם מתבוננים על מסטרים רבים אחרים אומרים: רבים מהמסטרים אחרים הם כמו אבא בנדנדה, ברגע שהוא (המסטר) יילך , הכל יתפורר, שכן הנדנדה תפסיק לנוע. במקרה שלנו, המטפורה היא כמו כדור ביליארד, שגרם להרבה כדורים לנוע, ואלה ימשיכו לנוע, וכך הלאה.

מKDS ישראל הוא מבקש, לפתח את הקראטה הטוב ביותר בתנאים שהחברה והתרבות הישראלית מאפשרת, לטוב ולרע. אנחנו מתכוונים להמשיך במחקר הרציני. אין אנו אחראים על הנעשה בשיטות שוטוקאן/שוטוקאי אחרות. אין אנו יודעים גם אם אנו "טובים" פחות או יותר מאחרים, שכן "טוב" הוא בעיני המתבונן, ואנשים שונים מחפשים דברים אחרים. כמו כן, אין אנו יכולים להבטיח תוצאות פלא תוך חודשיים. אנו רק מבטיחים שמי שיצטרף אלינו ננסה ככל האפשר ללמד אותו אמנות לחימה שלמה ומעניינת, באווירה, תומכת, חמה וידידותית. אם יש עוד מורים או שיטות כאלה, אנו מכבדים אותם ומקווים שגם הם רק יקדמו את ההרמוניה ויצמצמו את האלימות בעולם.

אין תגובות: